Shabbath
Daf 81b
משנה: כּוֹפִין קְעָרָה עַל גַּבֵּי הַנֵּר בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא תֶאֱחוֹז בַּקּוֹרָה וְעַל צוֹאָה שֶׁל קָטָן וְעַל עַקְרָב שֶׁלֹּא תִישָּׁךְ. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה מַעֲשֶׂה בָא לִפְנֵי רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי בַּעֲרָב וְאָמַר חוֹשְׁשַׁנִי אֲנִי לוֹ מֵחַטָּאת:
Traduction
On peut renverser une marmite sur la lumière, pour qu’elle ne touche pas la charpente, ainsi que sur des excréments d’enfants pour éviter de se salir, ou sur un scorpion pour qu’il ne puisse pas mordre. R. Juda dit qu’un fait de ce genre étant survenu à R. Yohanan b. Zaccaï à Arab, celui-ci exprima la crainte d’être passible d’un sacrifice de péché (pour cette chasse indirecte).
Pnei Moshe non traduit
מתני' כופין קערה ע''ג הנר. הדולק בשביל שלא תאחז האור בקורה ועל צואה של קטן לאו צואה שלו דהא גרף של רעי הוא ומותר להוציאו לאשפה אלא על צואה של תרנגולין דמוטלת לאשפה שבחצר ולאו דין גרף רעי אית לה שהרי לא רמיא קמיה אלא בשביל שלא ילכלך ויטנף בה הקטן כופין עליה כלי:
ועל עקרב שלא תישוך כופה עליה הכלי:
בערב. שם מקום בארץ הגליל ואמר חוששני לו מחיוב חטאת הואיל ולא רץ אחריו לנשכו והלכה שמותר אפילו להורגו כדהובא לעיל בפרק שמונה שרצים בהלכה א':
משנה: נָכְרִי שֶׁהִדְלִיק אֶת הַנֵּר מִשְׁתַּמֵּשׁ לְאוֹרוֹ יִשְׂרָאֵל. וְאִם בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל אָסוּר. מִילָּא מַיִם לְהַשְׁקוֹת בְּהֶמְתּוֹ מַשְׁקֶה אַחֲרָיו יִשְׂרָאֵל וְאִם בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל אָסוּר. עָשָׂה גוֹי כֶּבֶשׁ לֵירֵד בּוֹ יוֹרֵד אַחֲרָיו יִשְׂרָאֵל וְאִם בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל אָסוּר. מַעֲשֶׂה בְרַבָּן גַּמְלִיאֵל וּזְקֵנִים שֶׁהָיוּ בָאִין בִּסְפִינָה וְעָשָׂה גוֹי כֶּבֶשׁ לֵירֵד בּוֹ וְיָֽרְדוּ בוֹ זְקֵנִים:
Traduction
Lorsqu un étranger a allumé une lumière, un israélile peut profiter de sa clarté; si elle a été allumée pour ce dernier, c'est interdit. Si l'on a tiré de l eau du puits lransport interdil pour abreuver un animal, il est permis à l israélite d en boire aussi; mais si elle a été tirée pour ce dernier, il est défendu de la boire. Si l étranger a établi un escalier pour son usage il est permis aussi à l israélite de s en servir; s'il a été établi pour ce dernier, c'est défendu d en user. Ainsi, il arriva à R Gamaliel et d autres docteurs, se trouvant en bateau, de profiter de l'escalier élabli lå par un païen.
Pnei Moshe non traduit
מתני' נכרי שהדליק את הנר. לצורכו:
מילא מים. קמ''ל דאע''ג דבמים איכא למיגזר שמא ירבה בשביל הישראל אפ''ה כשמילא לצורך בהמתו שרי ואי תני מים בלחוד ה''א דגבי נר אפי' הדולק בשביל הישראל שרי דהא מיהת יכול ג''כ להשתמש בו דנר לאחד נר למאה קמ''ל דלא. וכבש. תנא לה משום המעשה דר''ג דמעשה רב:
הלכה: לְצוֹרְכוֹ וּלְצוֹרֶךְ יִשְׂרָאֵל. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. שְׁמוּאֵל אִיקְבַּל גַּבֵּי חַד פַּרְסִיי. אִיטְפֵּי בּוּצִינָא. אֲזַל הַהוּא פַרְסִיי בְּעָא מִדְלַקָתֵּיהּ. וַהֲפַךְ שְׁמוּאֵל אַפּוֹי. כֵּיוָן דַּחֲזִיתֵיהּ מִתְעַסֵּק בִּשְׁטָרוֹתָיו יְדַע דְּלָא בְגִינֵיהּ אַדְלְקָהּ. וַהֲפַךְ שְׁמוּאֵל אַפּוֹי. אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא. הָדָא אָֽמְרָה. לְצוֹרְכוֹ וּלְצוֹרֶךְ יִשְׂרָאֵל אָסוּר. אָמַר רִבִּי יוֹנָה. שַׁנְייָא הִיא. שֶׁאֵין מַטְרִיחִין עַל הָאָדָם לָצֵאת מִבֵּיתוֹ. אָמַר רִבִּי אֱלִיעֶזֶר. מִשּׁוּם שֶׁאֵין מַטְרִיחִין עַל הָאָדָם לָצֵאת מִבֵּיתוֹ לָמָּה הֲפַךְ שְׁמוּאֵל אַפּוֹי.
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
גמ' לצורכו ולצורך ישראל. מהו דשרי להשתמש בו מכיון דעשה הנכרי גם לצורך עצמו:
שמואל איקבל. נתארח אצל פרסי אחד נתכבה הנר והלך הפרסי והדליקו והפך שמואל פניו וכיון שראהו להפרסי שמתעסק בשטרותיו לפני הנר ידע שלא בשבילו הדליקו אלא בשביל עצמו בלבד והפך שמאל פניו כלפי הנר וא''כ הדא אמרה לצורכו ולצורך ישראל אסור שהרי בתחלה היה סבור שמואל שגם לצורכו הדליקו ולא רצה ליהנות ממנו עד שראה שבשביל עצמו בלבד הדליקו:
שנייא היא. וכו' כלומר דלעולם לצורך שניהם נמי שרי ומעיקרא עשה זה מפני ד''א כשראה שהדליק בעצמו והוא הבעל הבית ושלא יהא נראה שבשביל האורח הדליקו ואין זה דרך ארץ להטריח על האדם לצאת מביתו בשביל האורח וא''ל רבי אליעזר לר' יונה אם משום שאין מטריחין וכו' וא''כ למה הוצרך שמואל להפוך אפו בשביל כך היה לו לעשות עצמו כאלו אין צורך לו להנר בלבד ולא להפוך פניו ולהראות שאין רוצה כלל ליהנות ממנו:
הלכה: כּוֹפִין קְעָרָה עַל גַּבֵּי הַנֵּר. ייָבֹא כַיי דָּמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֵּרִבִּי יַנַּאי. אֲנִי לֹא שָׁמַעְתִּי מֵאַבָּא. אֲחוֹתִי אָֽמְרָה לִי מִשְּׁמוֹ. בֵּיצָה שֶׁנּוֹלְדָה בְיוֹם טוֹב סוֹמְכִין לָהּ בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא תִּתְגַּלְגֵּל. אֲבָל אֵין כּוֹפִין עָלֶיהָ אֶת הַכֶּלִי. וּשְׁמוּאֵל אָמַר. אַף כּוֹפִין עָלֶיהָ כֶלִי.
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
גמ' כופין וכו'. וקאמר דיבא הדא כהאי דאמר וכו' כדגרסינן לה לעיל סוף פרק האורג וע''ש ובמקום המצוין שם:
הלכה: נָכְרִי שֶׁבָּא לְכַבּוֹת. בִּימֵי רִבִּי אִמִּי נָֽפְלָה דְלֵיקָה בַּכְּפָר. אַפִּיק רִבִּי אִימִּי כְּרוּז בְּשׁוּקֵי דַאֲרָמָאֵי וָמַר. מָאן דַּעֲבַד לָא מַפְסִיד. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר בֵּירִבִּי יוֹסֵה קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵה. סַכָּנָה הָֽייְתָה. אִם הָֽיְתָה סַכָּנָה אֲפִילוּ רִבִּי אִמִּי יַטְפֵּי. וְלֹא כֵן תַּנֵּי. כָּל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סַכָּנָה אֵין אוֹמְרִין. יֵיעָשׂוּ דְבָרִים הַלָּלוּ בַּנָּשִׁים וּבִקְטַנִּים. אֶלָּא אֲפִילוּ בִּגְדוֹלִים אֲפִילוּ בְּיִשְׂרָאֵל. מַעֲשֶׂה שֶׁנָּֽפְלָה דְלֵיקָה בַּחֲצַר יוֹסֵי בֶּן סִימַאי בְּשִׁיחִין. וְיָֽרְדוּ בְנֵי קַיצְרָה שֶׁלְצִיפּוֹרִין לְכַבּוֹת וְלֹא הִנִּיחַ לָהֶן. אָמַר לָהֶן. הַנִּיחוֹ לַגַּבַּאי שֶׁיִּגְבֶּה חוֹבוֹ. מִיַּד קָשַׁר עַלָיו הֶעָנָן וְכִיבָּהוּ. בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת שָׁלַח לְכָל חַד מֵהֶם סֶלַע וּלְאִיפַּרְכוֹס שֶׁלָּהֶן חֲמִשִּׁים דֵּינָר. אָֽמְרוּ חֲכָמִים. לֹא הָיָה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת כֵּן. חַד נַפְּתִּי הֲוָה בִּמִגוּרָה דְּרִבִּי יוֹנָה. נְפִילַת דְלֵיקָה בִּמִגוּרָה דְּרִבִּי יוֹנָה. אֲזַל הַהוּא נַפְּתַּייָה בְעֵי מִטְפַּייְתָהּ וְלָא שָֽׁבְקֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ. בַּגְרָךְ מִדְּלִי. אֲמַר לֵיהּ אִין. וְאִישְׁתְּזִיב כּוּלַּהּ. רִבִּי יוּדָן דִּכָפַר אִימִּי 81b פָּרַס גּוּלְתֵּיהּ עַל גָּדִישָׁא וְנוּרָה עָֽרְקָא מִינָּהּ.
Traduction
''Lorsqu’un étranger vient éteindre'', est-il dit, etc. Au temps de R. Imi (573)Jér., (Nedarim 4, 9) ( 38d)., un incendie étant survenu au village, le rabbi alla crier sur la place publique des Araméens (païens) que celui qui prendrait part à l’extinction de l’incendie n’y perdrait rien (serait payé le lendemain). Le fait fut raconté par R. Eliézer b. R. Yossé devant son père, en signe de blâme; il se peut, dit ce dernier, qu’il y avait danger, et pour cette raison, c’est permis. Mais, en ce cas, R. Imi lui-même aurait pu éteindre, comme on a enseigné: chaque fois qu’il y a danger, on ne donne l’ordre du sauvetage à accomplir ni aux femmes, ni aux enfants, mais aux plus grands en Israël. Il arriva un incendie dans la cour de Yossé b. Siméï à Sihin; et la famille de Qeçra étant survenue de Sephoris pour l’éteindre, il s’y opposa, en disant: laissez au percepteur réclamer la contribution qui lui est due (574)Laissez passer la justice divine, qui punit sans doute ces gens pour leurs fautes (Sentences, 443).. Mais aussitôt, un nuage creva et éteignit le feu (par secours céleste). Le samedi soir cependant, le rabbi envoya à chacun de ces hommes un sela d’argent, et à leur chef eparco'' 50 pièces d’or (dinar). Il n’était pas nécessaire, dirent les autres sages, d’agir ainsi, et l’on pouvait laisser les étrangers éteindre le feu. Un marchand d’huile de naphte ou pétrole demeurait dans le voisinage de R. Yona; comme un incendie y survint, il voulut aller l’éteindre; mais R. Yona ne le permit pas. - Je confie à ta bonne chance, dit-il, tout mon avoir et mes biens. -J’en accepte la responsabilité, répondit-il, et tout fut sauvé. R. Judan du village d’Imi n’eut qu’à étendre un jour son manteau sur un monceau de blé incendié, et le feu s’éteignit aussitôt.
Pnei Moshe non traduit
גמ' בימי ר' אמי וכו'. גרסינן להא בפ''ד דנדרים בהלכה ט' וגריס התם מהו דיימר מאן דעביד לא מפסיד והתם קאי על מודר הנאה מחבירו והיה לו בית לבנות וכו' וקאמר נישמעינה מן הדא עובדא בימי ר' אמי וכו':
נפלה דליקה בכפר. בשבת ואפיק כרוזא וכו' ואמר מאן דעבד ומכבה לא מפסיד אלמא דשרי למימר הכי. וה''ה במודר הנאה מחבירו אומר כל הזן אותו אינו מפסיד:
אמר ר''א וכו'. שאני בדליקה דמפני הסכנה התירו לומר כן. והשיב לו ר' יוסי אם מפני הסכנה אפילו ר' אמי בעצמו יכבה דהא ולא כן תני וכו' אפילו בגדולים ואפי' הן ישראל אלא דאפילו לא היה שם סכנה של נפשות מותר לומר כל המכבה אינו מפסיד:
בני קיצרה של ציפורי. אנשי השר מפני שהיה אפוטרופס שלו:
הניחו לגבאי. כלפי השם אמר כן מפני שבחובות עונותיו בא לו זה:
לא היה צריך לעשות כן. למחות בידם שהרי שנינו נכרי שבא לכבות אין אומרים לו כבה ולא אל תכבה:
חד נפתי. משם מקום ונכרי היה. ובנדרים גריס חד כותיי שהיה דר בשכונה של ר' יונה ונפילת וכו' ובא הנכרי לכבותה ולא הניחו ר' יונה ואמר הנכרי לר' יונה בגדך מדלי במזלך יהיה כל אשר לי כלומר באחריותך שאתה מונע אותי מלכבות עד שלא תבא הדליקה לביתי ואמר ליה רבי יונה אין כך יהיה ונעשה לו נס וניצולה כל השכונה כולה:
פרס גולתיה. פירש טלית העליון שלו על הגדיש שנפלה דליקה בו וברחה האש ממנו:
אֲבָל קָטָן שֶׁבָּא לְכַבּוֹת אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ. וְלֹא כֵן תַּנֵּי. רָאוּ אוֹתוֹ יוֹצֵא וּמְלַקֵּט עֲשָׂבִים אֵין אַתְּ זָקוּק לוֹ. תַּמָּן אֵין לוֹ צוֹרֶךְ בָּעֲשָׂבִים. הָכָא יֵשׁ לוֹ צוֹרֶךְ כִּיבּוּי.
Traduction
– ''Si un enfant israélite vient l’éteindre, est-il dit, on ne l’écoute pas''. N’a-t-on pas enseigné que si l’on voit un enfant occupé à cueillir des herbes au champ, on n’est pas tenu de l’en détourner? Pourquoi donc ici ne peut-on aussi le laisser éteindre? C’est qu’ailleurs, dit-on, on ne tirera pas profit des herbes cueillies par l’enfant, tandis qu’ici l’avantage à tirer de cette extinction est évident.
Pnei Moshe non traduit
ולא כן תני ראו אותו להקטן יוצא ומלקט עשישים בשבת אין אתה זקוק לו להפרישו ואמאי קתני אין שומעין לו:
תמן אין לו צורך בעשבים וכו'. בלשון תמיה מיתפרשא בשלמא התם וכי אין לו צורך בעשבים הא מסתמא כשלקט אותן לאיזה צורך שלו הוא מלקטן ולפיכך אין אתה זקוק לו שעושה מדעת עצמו הוא ברם הכא יש לו צורך כבוי בתמיה וקטן בכבוי מאי איכפית ליה אלא ודאי בעושה על דעת אביו מיירי ולפיכך אין שומעין לו:
אָֽמְרוּ לוֹ. מָה אָנוּ לֵירֵד. אָמַר לָהֶן. הוֹאִיל וְלֹא בִשְׁבִילֵינוּ עָשָׂה מוּתָּרִין אָנוּ לֵירֵד.
Traduction
– Au sujet de l’escalier, les compagnons demandèrent au maître s’il est permis d’y descendre; oui, dit-il, puisqu’il n’a pas été bâti pour nous.
Pnei Moshe non traduit
אמרו לו וכו'. תוספתא הוא בפי''ד דגריס שם שהזקנים שאלו לר''ג מה אנו לירד ואמר להן וכו' והאי וירדו וכו' דקתני אחרי שהתיר להן ר''ג הוא:
סליק פרקא
וְעַל צוֹאָה שֶׁל קָטָן. וְלֹא מַאֲכָל תַּרְנְגוֹלִין אִינּוּן. אָמַר רִבִּי עוקְבַּן. תִּפְתָּר בְּאִילֵּין רַכִּיכָה. שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ לִידֵי מֵירוּחַ.
Traduction
⁠— (575)En tête, se trouve une phrase déjà citée 2 fois, ci-dessus, (4, 2), (et 13, 7). Pourquoi ''sur l’excrément d’enfant'' renverser une marmite et ne pas préférer le jeter aux poules? C’est que, répondit R. Ouqban, il s’agit de fiente molle, que la basse-cour ne picore pas sans être l’objet d’un certain apprêt, et il serait à craindre qu’on opère cette préparation.
Pnei Moshe non traduit
ועל צואה של קטן. ופריך ולא למאכל תרנגולין אינון וא''כ מותר להוציאו להדיא או להאכיל לתרנגולין ואמאי יכפה הכלי עליו:
תפתר באילן רכיכה. שהיא רכה ביותר ושלא יבואו לידי מירוח בשיתן לפני התרנגולים ימרחו וילכלכו את הבית:
וְעַל עַקְרָב שֶׁלֹּא תִישָּׁךְ. מַעֲשֶׂה בָא לִפְנֵי רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי בַּעֲרָב וְאָמַר חוֹשְׁשַׁנִי אֲנִי לוֹ מֵחַטָּאת. רִבִּי עוּלָּא אָמַר. שְׁמוֹנָה עָשָׂר שְׁנִין עֲבִיד הֲוֵי יְהִיב בְּהָדָא עֲרָב וְלָא אֲתַא קוֹמוֹי אֶלָּא אִילֵּין תְּרֵין עוֹבְדַיָּא. אֲמַר. גָּלִיל גָּלִיל. שְׂנֵאת תּוֹרָה. סּוֹפָךְ לַעֲשׂוֹת בְּמִסִּיקִין.
Traduction
''Ou un scorpion, pour qu’il ne puisse pas mordre, etc.''. R. Oula dit que R. Yohanan b. Zacaï habita cette ville d’Arab, en Galilée (576)Neubauer, Géographie, p. 204-5., pendant 18 ans. Pendant tout ce temps, on ne le consulta que 2 fois, sur les 2 cas précités. Il apostropha donc sa ville en ces termes: ''Galilée, Galilée, ta haine contre la Loi te fera classer finalement parmi les oppresseurs de la foi''.
Pnei Moshe non traduit
הוה יתיב בהדא ערב. היה ר' יוחנן בן זכאי יושב באותה העיר ולא בא שום שאלת הוראה לפניו אלא אינון תרין עובדייא חדא הא ואידך הא דלקמן בפרק חבית ואמר ר' יוחנן בן זכאי גליל גליל איך שנאת התורה וסופך לעשות כמסיקין שיהיו כולם מוסקי זיתים ולא יהיו בעלי תורה מהם ועל שם שהזיתים הרבה הן בגליל אמר כן:
Shabbath
Daf 82a
משנה: 82a כָּל הַכֵּלִים נִיטָּלִין בַּשַּׁבָּת וְדַלְתוֹתֵיהֶן עִמָּהֶן אַף עַל פִּי שֶׁנִּתְפָּֽרְקוּ בַּשַּׁבָּת וְאֵינָן דּוֹמִין לְדַלְתוֹת הַבַּיִת לְפִי שֶׁאֵינָן מִן הַמּוּכָן:
Traduction
Pour tous les vases que, le samedi, on peut emporter de leur place, cette autorisation s’étend à leurs portes (577)Couvercles., même lorsqu’elles sont détachées. C’est contraire à ce qui est établi pour les portes de la maison, parce qu’elles ne sont pas préparées dans ce but.
Pnei Moshe non traduit
מתני' כל הכלים ניטלין בשבת ודלתותיהן עמהן. הכלים שיש להן דלתות כגון שידה תיבה ומגדל וכיוצא בהן ניטלין הדלתות עמהן ואף על פי שנתפרקו מהן בחול ניטלין בשבת לפי שהן מוכנין לעולם אגב הכלים:
ואינן דומין לדלתות הבית. שאין מטלטלין אותן כשנתפרקו קודם השבת לפי שאינן מן המוכן הכי מפרש להמתני' בש''ס הבבלי ובגמרא הכא מפרשי לה בענין אחר:
הלכה: כָּל הַכֵּלִים נִיטָּלִין בַּשַּׁבָּת כול'. דַּלְתוֹת הַבַּיִת דְּרוּבָה וְדַלְתּוֹת הַכֵּלִים דְּרוֹבָן. דַּלְתוֹת הַבַּיִת דְּרוּבָה. שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁנִּתְפָּֽרְקוּ מֵעֶרֶב שַׁבָּת אָסוּר לְטַלְטְלָן בַּשַּׁבָּת. דַּלְתוֹת הַכֵּלִים דְּרוּבָה שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁנִּתְפָּֽרְקוּ בַּשַּׁבָּת נִיטָּלִין בַּשַּׁבָּת.
Traduction
Ce qui est dit des portes de la maison est une extension, comme pour celles des vases. Ainsi, pour celles de la maison, quoique détachées de la veille et qu’il n’y ait plus la question de construction, il est pourtant interdit de les déplacer le samedi; pour celles des vases au contraire, quoique détachées le samedi même et qu’il y ait à craindre une restitution, il est permis de les déplacer en ce jour.
Pnei Moshe non traduit
דלתות הבית דרובה ודלתות הכלים דרובן. כלומר דמפרש להמתני' דבכל חדא וחדא דרובה קתני והיינו רבותא לאשמועינן בתרוייהו כדמפרש ואזיל:
דלתות הבית דרובה וכו'. בדלתות הבית אשמעינן רבותא שאף על פי שנתפרקו בשבת מהבית ואיכא למימר דמוכנין היו בין השמשות אפילו הכי אסור לטלטלן בשבת כדמפרש לקמיה דלפי שאינן מן המוכן דקאמר היינו משום שאין תשמישן אלא על גבי הקרקע כשהן קבועין בהבית והלכך אפילו נתפרקו בשבת שייך לומר בהו שאינן מן המוכן לענין טלטולן:
דלתות הכלים דרובה. ובדלתות הכלים אשמועינן רבותא שאע''פ שנתפרקו בשבת ניטלין הן בשבת. וכלומר דלא מטעמא דמוכן הוא אגב הכלי דא''כ קשה אדרבה דטפי מן המוכן הוא בשנתפרקו בשבת אלא ה''ק אע''פ שנתפרקו מהן בשבת ואלו אין תשמישן אלא אגב הכלי ומהו דתימא הואיל ולא חזיין השתא להכלי אסור לטלטלן קמ''ל דמותר דהא מיהת חזיין נמי להשתמש עליהן בלא הכלי כגון לאנוחי עלייהו מידי א''נ לכסות את הכלי ואפי' נתפרקו ממנו:
לְפִי שֶׁאֵינָן מִן הַמּוּכָן. וְאֵין תַּשְׁמִישָׁן אֶלָּא עַל גַּבֵּי קַרְקַע. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי אֶלְעָזָר. בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ כָּל הַכֵּלִים נִיטָּלִין בַּשַּׁבָּת. כֵּיוָן שֶׁנֶּחְשְׁדוּ לִהְיוֹת מְחַלְּלִין יָמִים טוֹבִים וְשַׁבָּתוֹת. הָדָא הִיא דִכְתִיב בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֡מָּה רָאִ֣יתִי בִֽיהוּדָ֣ה ׀ דוֹרְכִים גִּיתּוֹת בַּשַּׁבָּ֡ת וְעוֹמְסִים עַל הַֽחֲמֹרִים וגו'. וְאָֽסְרוּ לָהֶן הַכֹּל. כֵּיוָן שֶׁנִּגְדְּרוּ. הָיוּ מַתִּירִין לָהֶן וְהוֹלְכִין עַד שֶׁהִתִּירוּ לָהֶן אֶת הַכֹּל. חוּץ מִן הַמַּסָּר הַגָּדוֹל וְיָתֵד שֶׁלְמַחֲרֵישָׁה. רִבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר. אַף הַצִּיפְּרִין. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. אַף הַהוֹגִין. מְדוּכָה. אִם יֵשׁ בָּהּ שׁוּם מְטַלְטְלִין אוֹתָהּ. וְאִם לָאו אֵין מְטַלְטְלִין אוֹתָהּ. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. אִם הָֽיְתָה מְדוּכָה קְטַנָּה נִיתֶּנֶת עַל גַּבֵּי הַשּׁוּלְחָן הֲרֵי הִיא כִקְעָרָה וּמְטַלְטְלִין אוֹתָהּ בַּשַּׁבָּת. רִבִּי יוֹסֵי רִבִּי אִילָא בְשֵׁם רִבִּי אֶלְעָזָר. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי אֶלְעָזָר. קוֹדֶם לְהַתָּרַת כֵּלִים שָׁנוּ.
Traduction
''Parce qu’elles ne sont pas prêtes dans ce but'', est-il dit, et qu’on les emploi seulement sur le sol. R. Abahou dit au nom de R. Eliézer: en principe, on pouvait déplacer en ce jour toute espèce de vases; depuis le jour où les gens furent soupçonnés de profaner les jours de Shabat et des fêtes, comme il est dit (Ne 13, 15): En ces jours, j’ai vu en Judée que l’on foulait les pressoirs d’olives le Shabat, que l’on chargeait les ânes, etc., on leur défendit tout; lorsqu’ensuite des restrictions de sévérité furent établies, on permit peu à peu l’usage de chaque objet, à l’exception du grand verrou de la porte d’entrée et du soc de charrue. R. Yossé interdit aussi les clous acérés (inutiles en ce jour), et de même R. Simon b. Gamliel défend de toucher à l’encre. Si, dans un mortier, il y a de l’ail, on peut le transporter en raison de son contenu; au cas contraire, c’est défendu. R. Simon b. Gamliel dit: si ce récipient est assez petit pour être posé sur la table, on le traite comme une écuelle et on le déplace le samedi. R. Yossé ou R. Ila dit au nom de R. Eliézer, ou R. Jacob b. Aha au nom du même: lesdites restrictions avaient lieu d’être avant que l’autorisation de l’usage ait été étendue à tous les vases.
Pnei Moshe non traduit
לפי שאינן מן המוכן וכו'. כלומר האי אינן מן המוכן מיתפרש שאינן לתשמיש אחר אלא ע''ג הקרקע כשהן קבועין וכדפרי':
בראשונה קידם שנשנית המשנה של איסור טלטול מאיזה כלים כדלקמן. ומה שהתירו להן היה הכל מותר וכל הכלים היו נטלין בשבת:
כיון שנחשדו וכו'. כהדא היא דכתיב בדברי נחמי' בן חכליה בימים ההמה ראיתי ביהודה וגו' וראו שהן מזלזלין בחלול השבת החמירו עליהן ואסרו להן את הכל:
כיון שנגדרו. שראו שגדרו על עצמן ונזהרין הן מחילול שבת היו מתירין להן ואמרו כל שאר הכלים הן שאסורין מלבד ג' כלים שהתירו להן כדתנינן בתוספתא ריש פ' ט''ו בראשונה היו אומרים ג' כלים ניטלין בשבת מקצוע של דבלה וזומא ליסטרא של קדירה וסכין קטנה שעל גבי השלחן. וזה היה כשראו שהן נגדרין במקצת בחלול שבת:
והולכין. ומתירין להן כדקתני שם וחזרו להיות מוסיפין עליהן בהיתר עד שאמרו כל הכלים ניטלין בשבת חוץ מן המסר הגדול וכו' כדתנן לקמן במתני':
ר' יוסי אומר אף הצפורן. גדולה והכי תני לה בתוספתא והיא כעין יתד רשבג''א אף העוגין וזהו העוגין של הספינה וטעמא דאלו אין עומדין אלא למלאכתן וקפיד עלייהו ומייחד להו מקום:
מדוכה אם יש בה שום וכו' תוספתא היא סוף פי''ד:
קודם להתרת כלים שנו. להא דמדוכה דאלו לאחר שהתירו אין חילוק בין יש בה שום לשאין בה שאפילו מלאכתה לאיסור מותר לטלטלה לצורך מקומה:
תַּמָּן תַּנִּינָן. קְלַוֹסְטְרָא. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר. שׁוֹמְטָהּ מִפֶּתַח זוֹ וְתוֹלָהּ בַּחֲבֵירוֹ בַּשַּׁבָּת. רִבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר. הֲרֵי הִיא כְּכָל הַכֵּלִים וּמִיטַּלְטֶלֶת בֶּחָצֵר: דְּבֵי רִבִּי יַנַּאי אָֽמְרֵי. בְּחָצֵר שֶׁלֹּא עִירִיבָה הִיא מַתְנִיתָא. אִם בְּחָצֵר שֶׁלֹּא עִירִיבָה הָדָא הִיא דְתַנִּינָן. הֲרֵי הִיא כְּכָל הַכֵּלִים וּמִיטַּלְטֶלֶת בֶּחָצֵר: רִבִּי יוֹסֵה בְשֵׁם רִבִּי יִרְמְיָה רִבִּי חֲנַנְיָה מַטֵּי בָהּ בְשֵׁם רִבִּי אֶלְעָזָר. קוֹדֶם לְהַתָּרַת כֵּלִים שָׁנוּ. (אִי קוֹדֶם לְהַתָּרַת כֵּלִים שָׁנוּ) הָדָא הִיא דְתַנִּינָן. הֲרֵי הִיא כְּכָל הַכֵּלִים וּמִיטַּלְטֶלֶת בֶּחָצֵר: כִּשְׁלֹשָׁה כֵלִים הַמִּיטַּלְטְלִין בֶּחָצֵר. וְאֵילּוּ הֵן. סַכִּין קְטַנָּה וּמִקְצוֹעַ שֶׁלְדְּבֵילָה וְזוֹמֵילִסְטִרָא.
Traduction
On a enseigné ailleurs (578)(Kelim 11, 4).: selon R. Josué, il est permis seulement le samedi d’entraîner le crochet de fermeture (claustra) d’une porte et de le suspendre à une autre; selon R. Tarfon, on peut déplacer d’un endroit à l’autre. Chez R. Yanaï on a ajouté que cette Mishna parle du cas où cette cour n’est pas jointe par l’union symbolique de l’eruv aux maisons qui aboutissent là. S’il s’agit d’une telle cour, comment se fait-il que l’on ait pu (selon R. Tarfon) parler de transport permis? De même, selon R. Yossé au nom de R. Jérémie, ou R. Hanania au nom de R. Eliézer, cette autorisation restreinte de la Mishna a été émise avant que la permission générale d’user des vases avait été prononcée; or, si cette Mishna est antérieure à la proclamation dudit avis, pourquoi dit-elle de la fermeture, qu’elles aussi bien permise que tout autre vase? Elle a voulu dire que la clôture est semblable aux trois ustensiles toujours transportables dans la cour, savoir, un petit couteau usuel, la hachette à fendre les gâteaux de figues, et l’écumoire.
Pnei Moshe non traduit
תמן תנינן. בפ' י''א דכלים קלוסטרא היא הנגר שנועלין בו הדלת ועושין בראשו כמין תפוח ונקרא קלוסטרא שומטה מפתח זה ותולה בחבירו בשבת דוקא על ידי השמטה וגרירה דטילטול מן הצד הוא אבל טילטול גמור ס''ל לר' יהושע דלא התירו:
ר''ט אומר. אפי' טילטול גמור שהרי היא לו ככל הכלים ומיטלטלת בחצר:
דבי ר' ינאי אמרו. דאף בחצר שלא עירבה בה בני הבתים היא מתני' ואקשו עלייהו דאם בחצר שלא עירבה איירי הדא היא דתנינן וכו' בתמיה וכי כל הכלים מיטלטלין הן בחצר שלא עירבה אלא בשעירבה מיירי ור''ט היתרא דטילטול גמור קמ''ל:
קודם להתרת כלים שנו. האי דינא דקלוסטרא גם כן קודם שנמנו להתיר טילטול כל הכלים נשנית. ופריך עלה אי קודם להתרת כלים שנו הדא היא דתנן וכו' בתמיה הא טילטול כל הכלים עדיין היו אסירין להם ומשני מאי ככל הכלים דקתני היינו בשלשה כלים המיטלטלין בחצר וכו' שאותן התירו מקודם כדתני בתוס' שהבאתי לעיל:
חצוצרות. ששנינו גבי התקיעות בע''ש כשהוא תוקע השלישית סילק המסלק והטמין המטמין וכו' ומקו' היה שם בראש הגג ששם מניחה במקומה ופריך ולאו כלי הוא ולמה לא יהא ניטל בשבת:
קודם להתרת כלים שנו. זה ג''כ נשנה קודם שהתירו טלטול הכלים:
חֲצוֹצֶרֶת. תּוֹקֵעַ הַשְּׁלִישִׁית בְּרֹאשׁ הַגַּג וּמַנִּיחָהּ בִּמְקוֹמָהּ. וְלֹא כֶלִי הוּא. אָמַר רִבִּי יוּדָן. קוֹדֶם לְהַתָּרַת כֵּלִים שָׁנוּ
Traduction
– Après la 3e sonnerie pour aviser la cessation de tout travail le vendredi soir, qui a lieu au sommet du toit, on dépose la trompette sur place; pourquoi n’est-il plus permis de l’emporter dans l’intérieur de la maison à titre d’ustensile? Cet avis a été émis, répondit R. Judan, avant l’autorisation générale de déplacer les vases.
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source